מקור משנה יומא ז׳:ה׳
5 כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמֹנָה כֵלִים. וְהַהֶדְיוֹט בְּאַרְבָּעָה, בְּכֻתֹּנֶת וּמִכְנָסַיִם וּמִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט. מוֹסִיף עָלָיו כֹּהֵן גָּדוֹל, חשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וָצִיץ. בְּאֵלּוּ נִשְׁאָלִין בְּאוּרִים וְתֻמִּים. וְאֵין נִשְׁאָלִין אֶלָּא לַמֶּלֶךְ וּלְבֵית דִּין וּלְמִי שֶׁהַצִּבּוּר צָרִיךְ בּוֹ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה יומא ז׳:ה׳
5 כ וּמִצְנֶפֶת. בַּתּוֹרָה נִקְרָא דְּשֶׁל הֶדְיוֹטוֹת מִגְבַּעַת, וּלְשׁוֹן תּוֹרָה לְחוּד וּלְשׁוֹן חֲכָמִים לְחוּד. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
6 כא וְאַף עַל גַּב דְּלִישְׁנָא דִּבְרַיְתָא פָּנָיו כְּלַפֵּי הַכֹּהֵן, הָכִי פֵּרוּשׁוֹ, פָּנָיו פּוֹנוֹת לַמָּקוֹם שֶׁפּוֹנִים פְּנֵי הַנִּשְׁאָל:
7 כב כְּמִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. הָרַמְבַּ"ם. וְהַיְנוּ דְּמִתְּפִלַּת חַנָּה יָלְפִינַן: